איזה סרט רואים? - שבוע 231
פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור 1️⃣: השראה מכם.
ביום רביעי בערב בתום האימון עם היהלומים ניגש אליי אחד מהם וסיפר לי כמה הוא טרוד מהגיבוש הצבאי שיהיה לו עוד כחצי שנה.
הייתה לנו שיחה מעניינת.
בשבוע שעבר כתבתי על כך שהגיל אינו חייב להיות מחסום.
בין אלפי קוראי הטור יש צעירים ויש גם בני 90.
קיבלתי שתי תגובות מעניינות משתי קוראות שחיזקו את דבריי.
הראשונה מהן, בת 73, אישרה שאכן המון בראש והיא דוגמה לכך: לפני כשנה לערך איבדה את בעלה, חלתה בשבץ ובסרטן ולאחרונה התבשרה שהיא מועמדת להיות שגרירת ישראל בלונדון.
כן, זו יעל גרמן, לשעבר ראשת עיריית הרצליה ושרת הבריאות.
השנייה, רותי, סיפרה לי על אימה המקסימה בת ה-93, שהחלה לפני כשלוש שנים לכתוב שירים וזוכה לתגובות נהדרות בפייסבוק.
לא משנה באיזה גיל אתם או אתן, אם יש רצון, נכונות ותוכנית פעולה אז: “קדימה הסתער!”.
כולנו מפיקים, תסריטאים, במאים ושחקנים בסרט חיינו.
יש לנו שליטה רבה והשאלה היא לאיזה כיוון אנחנו לוקחים את הסרט?
העלתי סרטון בהמשך לשיחה על מנת להעביר מסר חשוב מאוד על דאגות ועל התנהלות בחיים, אתם מוזמנים לצפות בו:
סיפור 2️⃣: התרסקות בבגרות באנגלית.
בימים אלה מתקיימות בחינות הבגרות האחרונות לשנה זו.
לא אשכח לעולם את בחינת הבגרות שלי לאנגלית.
בתיכון אתה סופג את הידיעה שישנן בחינות כמו אנגלית שהן מאוד משמעותיות לחיים. שכישלון בהן חורץ את גורלך!
וכך עבדכם הנאמן הוגש לבחינה בציון מגן 80 ואז הגיעה הבחינה ו…התרסקות! כשקיבלתי את הציון לא האמנתי.
המספר 40 הדהד מול עיניי ואיתו סרט ארוך שאליו נכנסתי. סרט רע!
לאור ציון המגן קיבלתי בסוף ציון 60 ותחושת כישלון ש”הלך עליי”. על העתיד שלי ירד מסך שחור.
המורה שלי לאנגלית ריטה כרמל נדהמה והבנתי שמשרד החינוך חקר מה קרה כאן.
אף אחד לא אמר לי את האמת: ששום דבר לא נסגר והכל ניתן לשיפור.
הלכתי אל תוך שירות צבאי מפרך עם נקודה שחורה בחיים.
אבל הבנתי שצריך להתבונן קדימה! וזה המסר של הטור היום: במקום להיכנס לסרט לא טוב עלינו ליצור תסריט חדש, מועצם וחיובי.
עד לסיום המסלול ב-669 לא הייתה לי דקה פנויה ואז התחלנו להחזיק אחת לשבועיים שבוע כוננות לחילוץ בבסיסי חיל האוויר. פתאום יש שפע של זמן.
כך התגבשה ההחלטה שלי: “שאני אראה להם מה זה!”
אני הולך להפציץ באנגלית!
מדי שבוע הבאתי לבסיס חוברות של המגאזינים המפורסמים: Time ו-Newsweek.
לצידם היה לי מילון אנגלי-עברי עב כרס ששימש אותי.
התחלתי לקרוא מאמרים.
בהתחלה לא הצלחתי להבין כלום, כל מילה שלא הבנתי רשמתי במחברת מיוחדת (שעדיין נמצאת איתי…) וכך בעבודה סיזיפית כל יום למדתי 50 מילים חדשות ומדי שבוע כ-300 מילים חדשות.
בשבוע האימונים שהיה אחרי שבוע כוננות הייתי משנן בין האימונים את המילים שלמדתי. כך לאורך חודשים ארוכים.
כך למדתי 2280 מילים חדשות והפכתי לקורא טוב של חומרים באנגלית.
בלימודי התואר הראשון זכיתי לפטור בשל הרמה שלי. לקחתי את המינוס והפכתי אותו לפלוס.
תוכנית פעולה היא חובה כשרוצים לצאת ממצב בעייתי אבל לתוכנית חייבים את שני ה”תבלינים” ששמם: התמדה והשקעה!
סיפור 3️⃣: סגן י’ טייסת הקרב.
לפני כשבוע היה ראיון עם סגן י’ בת ה-22 שסיימה את קורס הטייס במגמת קרב היוקרתית.
אבל מה שמשך אותי לקרוא את הכתבה לא היה משום שסיימה אלא משום ששש פעמים עמדה בפני וועדות הדחה וזה סרט לא פשוט.
היא מספרת על התחושות הקשות בלשמוע שאת לא מספיק טובה וההתמודדות.
ואז שלושה חודשים בלבד לפני הסיום של הקורס בו החלה, זה אומר שנתיים ותשעה חודשים אחרי שהחלה, היא שומעת בוועדה שהיא לא תסיים!
מקפיאים אותה ומעבירים אותה לשנה לשרת בסגל בית ספר לטיסה.
רק אחרי שנה מחזירים אותה לקורס והיא מסיימת.
בעיניי זה סיפור על סרט מתח, סרט על בחורה שכמעט עשתה את זה ואז אומרים לה: “כעת נבחן את יכולת הנחישות שלך, את היכולת שלך להתמיד ולהשקיע”.
והנה היא עמדה בכל המבחנים וסיימה את הקורס וזה הסיפור האמיתי ולא העובדה שהיותה בת!
את הסיפור הזה יכול לשמוע כל אחד ואחת ולקבל ממנו השראה!
סיפור 4️⃣: טראומה.
השבוע אירחנו באימון בוגר יקר שלי בשם א. שהוא לוחם בשייטת 13 וכיום סטודנט להנדסה.
מדובר באדם מקסים אבל הסיפור שעומד מאחוריו הוא סיפור נורא.
כשהיה ילד קטן אימו נרצחה כשהוא היה בבית.
מדהים איך הוא התנהג: הזעיק את המשטרה ואת מד”א, את אביו וכשהם הגיעו הוא המשיך לתת להם הנחיות. כך גדל הילד ללא אם. סרט אימה אמיתי מהחיים.
הוא הגיע אליי והיה אחד האריות.
הוא בחר לשנות את המשך התסריט של חייו שהחל עם טראומה קשה, הוא עבר את הגיבוש לשייטת.
אחרי חצי שנה במסלול ואחרי חודשיים בשלב הקשה ביותר – המכין – הוא שבר את הקרסול. לפרוש? מה פתאום!
הוא הורד צוות השתקם והחל שוב את שלב המכין בן ארבעת החודשים.
עבר אותו בהצלחה וסיים מסלול ושירות ארוך.
כיום כאמור הוא סטודנט להנדסה ועושה חייל.
סיפרתי ליהלומים שלי את סיפורו.
שוב כמו אצל סגן י’ הסיפור אצל א’ מהשייטת הוא סיפור על סרט שהחל רע, רע מאוד, אבל הוא החליט לקחת אותו לכיוון של העצמה, הצלחה וניצחון.
לסיכום, הסיפורים האלה הם סיפורי השראה.
כל אחד ואחת יכול לשקוע בעקבות סרט חייו שהחל או כלל כישלון ולהמשיך לשקוע או להגיד “cut” ולחשב מסלול מחדש בדרך למעלה.
הקלטת הטור:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
